למרות התמונה שניסתה ההיסטוריה המערבית לצייר, כאילו תושבי יבשת אפריקה הכנועים כלל לא התנגדו לסוחרי העבדים הפורטוגלים ושכירי חרבם, האמת היא שונה לגמרי. אחד מהסמלים של ההתנגדות האפריקנית לפלישה הפורטוגלית הייתה אישה- מלכת אומת האמבונדו.
היא נולדה ב-1582, וכבר כנערה הוכיחה את אומץ ליבה כשניצחה גברים בקרבות ידיים, ואף הפליאה בשליטה על כלי נשק שונים. בתו האהובה של שליט הממלכה שהשתרעה במאה ה-16 על רוב שטחי אנגולה של ימינו, זכתה לחינוך מסור, והוכיחה זאת כשהגיעה בשליחות דיפלומטית לעיר הנמל לואנדה – בירת השלטון הקולוניאלי-פורטוגלי. הנסיכה האפריקנית המרשימה הפתיעה את האירופאים בשליטה בשפה הפורטוגלית, בגינונים וחכמת המשא ומתן, קנתה במהרה את ליבם של השליטים, והצליחה לחתום על הסכם שלום (זמני).
אבל דרכה אל המלוכה לא הייתה קלה. כשמת האב, שראה בה יורשת טבעית, תפס אחיה את השלטון, רדף אותה וגרם להרג בנה. כוהני הדת התנגדו לה בתוקף ואיימו באסון שייגרם לאומה אם תמלוך. רק כשמת האח הצליחה לתפוס את השלטון ובת 42 הפכה למלכת אמבונדו.
המלכה נהגה ללבוש בגדי גברים, אהבה לשתות יינות טובים ולעשן, והצליחה לגבש סביבה צבא אמיץ ונאמן שהעריץ וירא את המפקדת. אל מול כוחות עדיפים בהרבה, מצוידים ברובים ותותחים, השתמשה המלכה בערמומיות. בעזרת רשת מודיעין מפותחת בחרה את שדה הקרב והזמן המתאימים כדי להתקיף בהפתעה – ומיד לחמוק, ואפילו כשהביסה את האויב לא רדפה אחריו מתוך מודעות לכוחו הרב. אבל למרות אומץ ליבה וחכמתה האסטרטגית לא הייתה המלכה מצליחה לשרוד מול האויב הפורטוגלי, שידע לרתום לעזרתו משתפי פעולה מבין השליטים האפריקנים, לולא כישוריה הדיפלומטים. היא השכילה לשוב אל שולחן המשא ומתן בתום כל קרב כדי להגיע להסכמים והבנות עם הפורטוגלים, ובמקביל הצליחה לכרות בריתות עם ממלכות שכנות והייתה למנהיגה האפריקנית הראשונה שאף חתמה על חוזה שיתוף פעולה עם מדינה אירופאית אחרת - הולנד.
לא… אין זה סיפור נשכח על איזו מלכה ששלטה כמה שנים וניצחה בקרב או שניים. זהו סיפור חיים מרתק של מנהיגה שניצחה והפסידה קרבות רבים, ובזכות הכריזמה, אומץ הלב והתחכום, הצליחה להגן על עמה ולעצור את הפלישה הפורטוגלית במשך כ-40 שנה עד למותה בשנת 1663 והיא בת 81!
דמותה של המלכה נשארה חרוטה כסמל במאבקי הדורות הבאים כנגד הקולוניאליזם באנגולה, זאת, אפילו במרד של שנות ה-60 במאה ה-20. יש האומרים שרוחה עברה עם ספינות העבדים ליבשת החדשה, ולמרות ששמה אינו מוכר בברזיל, קיימות בצפון מזרח המדינה קהילות שחורים שם לומר שאתה בנה זה כמו שיהודי יאמר שהוא בן ישראל. שם זה גם מעלה בוודאי צמרמורת אצל לוחמי הקפוארה המעטים המכירים את סיפורה של המלכה נזינגה או בביטוי אחר ז’ינגה...*
מאמר זה נכתב על ידי דורון לוקס, אינסטרוקטור קפוארה ב- ArtnFight
